המטבח האיטלקי ידוע מעל לכל בזכות המגוון העצום שלו ברמה האזורית, שפע הטעם והתיבול שלו וכדוגמא קלאסית לתזונה ים תיכונית, שהוכרה בשנת 2010 על ידי UNESCO כמורשת בלתי ניתנת לשינוי של האנושות, ונחשבת לגסטרונומיה המפורסמת ביותר בעולם, עם השפעה בינלאומית רבה. 

בשפה האיטלקית, המילה "Aglianico" נושאת דמיון בולט למילה "Ellenico" ואכן, רוב האנשים מקבלים זאת בעיוורון מוחלט ואומרים שמוצאו של הזן הוא מיוון. כדובר איטלקית, לא השתכנעתי הן מבחינה אטימולוגית והן מבחינה פילולוגית שאכן קיים לכך בסיס עובדתי. לכן, יצאתי למסע היסטורי בלשני מרתק בכדי לנסות ולהפריך היפותזות מקובלות ולהגיע עד כמה שניתן לאמת ההיסטורית.

לגפן וליין תמיד היה תפקיד חשוב ב - Campania, הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה והמסורת של המחוז. לפנינו סיפור מרתק, המתגבש מממגוון זני הענבים המקומיים הרבים של האזור, מיינותיו הרבים והמפורסמים ומקסמו הייחודי המועצם על ידי נופים מרהיבים ומאכלים מפתים.

מים משוגעים או Acquapazza ("אקווה פאטצה"),הוא מונח הומוריסטי עבור שיטת בישול נפוליטנית מאוד קלה וטעימה להפליא. השיטה נפוצה במטבחים ברחבי חצי האי האיטלקי ומקורה שנוי מעט במחלוקת.